משרד קטן - שירות גדול
משרד עו”ד קולודני ושות’ מתמחה בליטגציה וייצוג בסוגים מגוונים של הליכים הקשורים במקרקעין, מסחר, חוזים ועוד. המשרד זכה במספר רב של הליכים בוועדות מקומיות, וועדות ערר ואף בעתירות בבית המשפט המחוזי והשלום. עמוד זה מציג לקט של פסקי דין נבחרים בהם עסק המשרד.
פורסם בתאריך 06.11.23
התנגדות להקמתה של תחנת תדלוק במתחם פונדק רמון "הקילמוטר ה- 101".
פורסם בתאריך 17.07.23
איסור על השכרת וילת מגורים לשימוש לצרכי עריכת מסיבות ואירועים. פסק הדין מפרט את האיסור ומטיל על המשכיר חובה לוודא שהשימוש שנעשה בוילה איננו מהווה מטרד עבור השכנים.
פורסם בתאריך 21.05.23
דחיית בקשת רשות ערעור על שימוש אסור במבנה מגורים בזכרון יעקב, כאשר המבנה הושכר כדירת אירוח ונופש, אשר הסבה מטרד לשכנים.
פורסם בתאריך 12.02.23
הוראה על הפסקת התובענה כנגד לקוחת המשרד.
הפסקת התובענה דרך של מחיקה.
פורסם בתאריך 29.11.22
ערר שהוגש על ידי מזרחי ובניו, התוקף את החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב.
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את העתירה וחייב את העוררים בהוצאות.
פורסם בתאריך 22.03.22
ערר שהוגש על ידי הועדה על שומה מכרעת בעניין השבחת מקרקעין.
ועדת התכנון ובניה שדנה בערר קיבלה את כלל טענות משרדנו ושללה מכל וכל את טענות הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים. בנוסף חייבה את הועדה בהוצאות המבטאות את הנזק למשיבה (עלות הייצוג והעיכוב שנגרם בהכרעה בתיק)
פורסם בתאריך 25.10.21
"…לאור כל האמור אנו סבורים כי ניתןלהתיר שימוש חורג למשרדים בהיקף מצומצם, כאמור לעיל."
פורסם בתאריך 29.09.21
ערעור על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין, במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים להמשיך בעבודות שהחלו ברכוש המשותף של הבניין שבו הצדדים הם בעלי דירות. המפקח גם ציווה על המערערים להשיב לקדמותו את המצב ברכוש המשותף של הבניין.
פורסם בתאריך 09.09.21
תביעה למתן סעד של צו עשה לביצוע עבודות להסרת סכנה ממתחם בית.
פורסם בתאריך 06.06.21
ערר על החלטת משנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבת ים, שאישרה היתר להקלות ותוספות גובה בשני מבנים. הערר התקבל.
פורסם בתאריך 01.03.21
עניינה של התביעה הוא בשאלה האם יש להורות לנתבעים להרוס בנייה שביצעו תוך חריגה מהיתר בנייה ומהסכמות הצדדים.
פורסם בתאריך 16.08.20
החלטה של ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז
משרד עורכי דין קולודני ושות’ מייצג את העוררים .
פורסם בתאריך 30.04.19
ייצוג המתנגדים לתכנית שדה דב.
משרד עורכי דין קולודני ושות’ מייצג את המתנגדים לתוכנית הבנייה בשדה דב.
פורסם בתאריך 11.11.18
“ביום 13.07.17 דנה הועדה המקומית בהתנגדויות שהוגשו…והחליטה לקבל חלקן, ולאשר את התכנית בתיקונים…על החלטת הועדה המקומית לאשר את התכנית הוגשו 3 עררים… העררים טוענים בין השאר, טענות שעניינן העדר סמכות לאשר תכנית כאמור בידי הועדה המקומית.”
לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים שהחלטת הועדה המקומית לאשר את תכנית…מבוטלת, וזאת בהעדר סמכות לועדה המקומית לאשרה.”
פורסם בתאריך 30.07.18
“ענייננו בהתנגדות לבקשה מיום 16.5.2014 לרישום סימן מסחר מס’ 266361 AMUSE SOCIETY… המתנגד טוען כי הסימן המבוקש זהה לסימן הרשום על שמו. לחלופין, נטען כי הסימן דומה עד כדי להטעות לסימן הרשום… נשאלת השאלה, האם הסימן המבוקש הינו בבחינת סימן מוכר היטב בישראל…
סוף דבר, הריני לקבל את ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש… המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת בא כח המתנגד…”
פורסם בתאריך 09.10.16
“המחלוקת עלתה אחרי שהוחל בבניית חנות מנגו בניגוד לדין הועדה המקומית זומנה למקום ולא הצליחה לראות את הבינוי הזה עד אשר הוגשה עתירה לבית משפט בלוד והתחילו בביצוע הריסה
של החנות שנבנתה שלא כדין. זימנו אותה שוב ושוב לראות את הבינוי ועל זה היא מתרעמת תשובתה.
הערר הזה זה רצון של העוררים להכניס את קניון הזהב לתחום שיפוט של ראשון לציון…
הועדה המקומית אני מתערם על אופי ניסוח של הועדה המקומית אני חושב שהוא לא ראוי. הייעוד של הקניון הוא תעשייתי סגול ומאידך הועדה המקומית מסבירה שהזמן שחלף ריפא את ייעוד המקרקעין. אני לא סבור כך הייעוד המקורי כתעשייה הוא הייעוד הראוי למקרקעין האלה עד שלא ינתן שימוש אחר אלא אם כן יהיה שימוש אחר או שינוי ייעוד שזה כרוך בהיטלים והאגרות ותשלומי שימושים חורגים ואני מתקשה להבין למה הועדה המקומית לא מצטרפת לזה שתהיה הנהנית הראשית…
החלטת ביניים – קיבלה את בקשת העוררים:
“הועדה המקומית תמציא אישור הג”א עדכני.
היתר לדוכנים ומקומות הישיבה הנוגע לחלקה או ליחידה התכנונית נשוא הערר הזה, וזאת בתוך 7 ימים עם עותק לצדדים האחרים בתיק.”
פורסם בתאריך 10.03.16
“המגרש נקי וריק ופנוי מחפץ ואדם, שניתן לבנות בו ולתכנן עליו כל תוכנית שהיא, ניתן לתכנן
עליו מבנה עם בריכה שנמצאים בקוי הבנין המותרים, ההקלה היא בקשה חריגה, של
המשיבים כאן… במקרה זה במגרש ריק , ההקלה סותרת את התוכנית התקפה… זה לא נדרש, אני יכול להבין את המשיבים שרוצים להרחיק את הבריכה מביתם ולקדם אותה למרשיי, ומקור הרעש צמוד למרשיי – אבל זה לא נדרש ולא מחויב במציאות. ניתן לקרבה לכל אחת מהפאות, ויש פאות שלא מפריעות לאיש….
יחד עם זאת, אנו לא מקבלים את הטענה שאין משמעות מבחינת הפגיעה בעוררים, להתקרבות הבריכה לגבול מגרש העוררים, גם אם הפגיעה אינה גבוהה. דומה כי דווקא ההכרה בפגיעה מסוימת בעוררים ממתן ההקלה, הביאה את הועדה המקומית לקבוע כי בהסכמתם של העוררים ניתן יהיה להקים גדר גבוהה יותר בין המגרשים. הקמת גדר גבוהה יותר, אולי תפחית את הפגיעה בפרטיות, אך תהווה פגיעה נופית, שכן אל מול מגרש העוררים, אשר מבחינה טופוגרפית הוא נמוך יותר ממגרש מבקשי ההיתר, יעמוד קיר גבוה כמעין חומה…
לפיכך אנו מורים על ביטול החלטת הועדה המקומית בכל הנוגע למתן ההקלה.”
פורסם בתאריך 12.01.16
“זוהי מסכת נוספת בסכסוך שהתגלע בין הצדדים בנוגע למכירת נכס… לאחר שזה נדון בפני בית המשפט המחוזי מרכז ולאחר מכן בפני בית המשפט העליון. התביעה היא לאכיפת הסכם מכר, שנחתם בין התובעים לבין הנתבע 1 בעניין הנכס וכן דרישה לפיצויים מוסכמים ופיצויים בגין גרם הפרת חוזה…
“הנתבעים הכבירו מילים על התנהגותו של דעדוש וייחסו לו התנהגות בחוסר תום לב, כאשר התקשר בהסכם הנוסף עם וכטל. אינני מקבלת טענה זו. בעת שנחתם ההסכם הנוסף, כבר ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר ביטל את הסכם המכר שנחתם בין התובעים לבין וכטל.”
פורסם בתאריך 28.05.15
“בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשל”צ… ולפיה נדחתה בקשת המבקש בעניין שכרו של המומחה, נדחתה הטענה כי השכר גבוה מדי, נדחתה הטענה המבקש שלא לשאת במחצית השכר ונקבע כי באם לא ישלם המבקש את שכר המומחה עד למועד הנדחה שנקבע, ימחק כתב הגנתו.
נראה כי במקום הגשת הבקשה היה על המבקש לפנות למומחה בבירור האם ניתן לשלם את שכרו של המומחה בתשלומים או למצוא מקורות תשלום אחרים. מיותר לציין כי באם תתקבל בסופו של יום הגנתו של המבקש, הרי שיהיה על המשיב לשלם לו הוצאות.
בנסיבות העניין הבקשה נדחית.”
פורסם בתאריך 03.12.15
“לאור עמדת ב”כ הנתבעים, ניתן בזאת פסק דין המקבל את העתירה במלואה. אני קובעת כי הנתבעים ביזו את פסק דינו של המפקח על המקרקעין בתיק 30/17 מיום 31/42/41 בהתייחס לסעיפים 87 ,88 ו-81 לפסק הדין.
מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד…”
פורסם בתאריך 15.11.23
פסק הדין לזכות מרשינו דוחה מכל וכל את התביעה של חצי חינם ואח', לביטול הסכם המכר.
פורסם בתאריך 26.09.23
לפעמים גם התקנה של בריכת אינטקס דורשת היתר בניה.
בית המשפט בחן את הקמתה של בריכת אינטקס שהותקנה במרפסת וקבע שאין מנוס מלראותה כבריכה קבועה שמחייבת היתר בניה.
פורסם בתאריך 30.11.22
החלטה של ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז מרכז בעניין מגרש כלוא.
שימוש בהליכי ערר לא כדין, על מנת לעכב הוצאת היתר.
הוועדה המקומית קיבלה את טיעוני משרד עו"ד קולודני, כי שימוש שכזה אינו כדין וחייבה את העורר בהוצאות.
פורסם בתאריך 15.06.22
"נוכח המסקנה אליה הגענו לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית לפיה תיקון הבקשה בהתאם להחלטתה מהווה שינוי מהותי המחייב הגשת קשה חדשה… לפיכך הערר נדחה."
פורסם בתאריך 30.09.21
"מכל האמור עולה מסקנה אחת, ברורה וחדה. השטח שבמחלוקת נכלל, או אמור היה להיכלל, תכנונית, בתחומה של חלקה 117 ,אך במישור הקנייני, אין ולא היתה לנתבע כל זכות קניינית בשטח שבמחלוקת. השטח אשר המינהל החכיר לפני שנים רבות לדודתו, ואשר היום הנתבע הוא בעל הזכות הקניינית בו כחוכר לדורות, הוא המחצית המערבית של חלקה 117 ,כפי שהיתה במקור, מלבן ארוך וצר, בשטח של 994,2 מ"ר, שאינו כולל את השטח שבמחלוקת. לפיכך, ניתן לקבוע זכות מעבר בשטח שבמחלוקת, גם ללא הסכמתו או אישורו של הנתבע."
פורסם בתאריך 04.02.21
“לאחר שהועדה שמעה את מתנגדי התכנית וכן את יזמי התכנית מחליטה הועדה לקבל את ההתנגדות בחלקה.
שכונת…
המגרש המתוכנן נמצא כאמור בשכונה מבונה מזה עשרים שנה והמגרש הנדון הינו המגרש האחרון ביעוד מגורים שלא נבנה במסגרת תוכנית פת/2003/1 התקפה.
הועדה מחליטה להשאיר את המצב התקף ללא שינוי מהתכנית התקפה…”
פורסם בתאריך 27.08.20
“ועדת המשנה לתכנון ובניה החליטה: …קיימת חריגה של 57.193 מ”ר עבור שטחי שירות, בניגוד להוראות תב”ע…לא לאשר כהקלה הקמת בריכת שחיה בחצר פרטית שמתוכנת…. לא לאשר הקלה לביטול נסיגה בחזית הצדדית המזרחית… לא לאשר כהקלה יח”ד נוספת ,שכן הבקשה אינה תואמת מדיניות הועדה , הנחיות מרחביות
והוראות התב”ע , כמו כן הבקשה כוללת הקלות רבות שלא ניתן להמליץ עליהן ועל כן לא ניתן
להמליץ להוסיף יח”ד נוספת בהקלה…”
פורסם בתאריך 16.01.20
“טענתה של התובעת בדבר נטיית מאזן הנוחות לטובתה אף היא לא בוססה. קשה להלום את הגיונה של ההנחה מרחיקת הלכת לפיה היענות לבקשת בעל חנות אחד, הוא התובע, עלולה להביא ל”קריסת חברת הניהול והקניון כולו…
אני מורה איפוא על עיכוב ההליכים עד למתן הכרעה בתביעת החשבונות ללא תנאי…”
פורסם בתאריך 09.01.19
“עניינו של פס”ד זה הוא סכסוך בין שכנים המתגוררים בבית משותף בעיר רמת השרון… הסכסוך נבע בשל עבודות בניה שונות אותן ביצעה הנתבעת תוך שהיא גורמת, לטענת התובעים, נזקים להם וכן לבית המשותף…
אני מחייב את הנתבעת בהקמת הגבהת עפר בשטחה באופן שתתמוך בשטחם של התובעים 3-4… אני מחייב את הנתבעת בהקמת הגבהת עפר בשטחה באופן שתתמוך בשביל הגישה ותבטל הפרשי הגובה בדרך של השבת המצב לקדומות.. בנוסף אני מחיב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ”ט…”
פורסם בתאריך 18.12.18
“עניין לנו בתביעה לפי סעיף 5א לחוק המקרקעין…לאישור ביצוע עבודות ברכוש המשותף שמטרתן בין היתר בניית דירות חדשות… ביום 8.11.18 הגישו המבקשות בקשה למחיקת התביעה על הסף.. במסגרתה טענו כי אין בידי התובעים היתר בניה כנדרש ומשכך התביעה אינה עומדת בתנאי הסף…
לאור האמור לעיל הרי שנכון לעת הזו אין בידי המשיבים עילת תביעה להגשת ההליך דנן ולפיכך אני מורה על מחיקת התביעה על הסף…”
פורסם בתאריך 13.09.18
“התובעת נמנית עם הבעלים של קניון הזהב בראשון לציון ומחזיקה 25% מהזכויות בו. הנתבע הינו הבעלים של 3 חנויות בקניון. התובעת ביקשה מבית המשפט ליתן צו הצהרתי הקובע כי הנתבע הפר את ההסכמות בין הצדדים וצו עשה המורה לנתבע להסיר את השילוט שקיבל בהטבה, על חשבונו…
בית המשפט דחה את התביעה, ופסק כלהלן:…
מהשוואת הטענות שהועלו לאחר חתימת ההסכם לאלה שהועלו לפניו, עולה כי מדובר בטענות חדשות, שחלקן נוגעות למצבים שהתעוררו בתקופה הרלוונטית או לעובדות שהתגלו לנתבע סמוך לכתיבת המכתבים וחלקן נוגעות לאיסוף נתונים השוואתי שנעשה על ידו. מדובר בטענות חדשות ענייניות שהנתבע היה זכאי להעלות לבירור והתייחסות של התובעת וחברת הניהול. התובעת לא הוכיחה, כי עובדות אלה התקיימו ו/או היו ידועות לנתבע לפני חתימת ההסכם וכתב הויתור.”
פורסם בתאריך 25.01.18
“ערר זה הוגש על החלטת ועדת משנה להיתרים של הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון (להלן: “הועדה המקומית”) לאשר בקשה להיתר… להריסת בית מגורים קיים והקמת בית מגורים קוטג’ מעל קומת מרתף כולל ממ”ד + בריכת שחייה + חדר מכונות תת קרקעי לבריכה…
לאחר שביקרנו במקום השתכנענו כי מיקום הבריכה בחצר הדרומית תהווה הפרעה של ממש לעוררים, הן בשל הקרבה בין הבתים והן בשל הפרשי הטופוגרפיה שמביאים לכך שחצר מבקשי ההיתר פונה לחלונות חדרי השינה של העוררים. לפיכך אנו שבים על הכרעתנו, כפי שהובהרה בהחלטה זו.”
פורסם בתאריך 18.04.16
“ענייננו בבקשה לשינויים פנימיים, הפחתת שטחים עיקריים והגדלת שטחי שירות כתוצאה מהקטנת החנויות והגדלת המעברים, ביטול מעבר קיים בקומת הקרקע לצורך הגדלת חנויות והריסת חלקים מהגג הקיים. מדובר בהכשרה בדיעבד של שינויים בחלקו של קניון הזהב בראשון לציון המצויים על חלקה 205 בגוש 6097. …
לפיכך, על המשיבה 2 לתקן את בקשתה באופן שתכלול את כל השימושים הכלולים במבנה, כולל במעברים הציבוריים ואת חישוב השטחים העיקריים ושטחי השירות בהתאם לבקשה המתוקנת… הבקשה המתוקנת תוגש לועדה המקומית ובכפוף לכל האמור בהחלטה זו, לרבות נקיטת הליך של הקלה, תדון הועדה המקומית בבקשה ותחליט בה.
הערר התקבל מן הנימוקים הכלולים בהחלטתנו זו.”
פורסם בתאריך 03.02.16
“בפנינו ארבעה עררים כנגד החלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ובניה קריית אונו (להלן: “הועדה המקומית”) מיום 6.8.14 במסגרתה אישרה בתנאים את בקשת אשדר להיתרים להריסה ובניה מחדש מכוח תמ”א 38 במקרקעין הידועים כגוש…
“אנו סבורים כי אין מקום לדרוש תוספת מקומות חניה במקרה ולפיכך ערר 5624 מתקבל, החלטת הועדה המקומית לדרוש תוספת מקומות חניה מעבר למתוכנן על פי הבקשה תבוטל.”
פורסם בתאריך 02.12.15
בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין של המפקח על רישום המקרקעין, במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים להמשיך בעבודות שהחלו ברכוש המשותף של הבניין שבו הצדדים הם בעלי דירות.
המערערים לא הוכיחו אפילו הסכמת רוב דיירי האגף בו הם גרים, ודי בכך כדי לדחות ערעורם. גג הבניין הוא רכוש משותף השייך גם לדיירי האגפים האחרים, ולפי החוק והפסיקה אין המערערים רשאים לבנות על הגג המשותף ולעשות בו שימוש ייחודי קבוע הגורע מזכות השימוש של דיירים אחרים, מבלי שקיבלו את הסכמותיהם של רוב דיירי הבניין, על שלושת אגפיו.
פורסם בתאריך 01.12.13
יש לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה, לאור העובדה כי אינם מתגוררים בישראל ומלבד הנכס מושא התובענה, אין בידיהם להצביע על נכסים נוספים מהם יוכל המבקש להיפרע במידה ויפסקו לטובתו הוצאות.
