משרד עו”ד קולודני ושות’ מתמחה בליטגציה וייצוג בסוגים מגוונים של הליכים הקשורים במקרקעין, מסחר, חוזים ועוד. המשרד זכה במספר רב של הליכים בוועדות מקומיות, וועדות ערר ואף בעתירות בבית המשפט המחוזי והשלום. עמוד זה מציג לקט של פסקי דין נבחרים בהם עסק המשרד.

פורסם בתאריך 30.07.18

“ענייננו בהתנגדות לבקשה מיום 16.5.2014 לרישום סימן מסחר מס’ 266361 AMUSE SOCIETY… המתנגד טוען כי הסימן המבוקש זהה לסימן הרשום על שמו. לחלופין, נטען כי הסימן דומה עד כדי להטעות לסימן הרשום… נשאלת השאלה, האם הסימן המבוקש הינו בבחינת סימן מוכר היטב בישראל…

סוף דבר, הריני לקבל את ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש… המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת בא כח המתנגד…”


פורסם בתאריך 09.10.16

“המחלוקת עלתה אחרי שהוחל בבניית חנות מנגו בניגוד לדין הועדה המקומית זומנה למקום ולא הצליחה לראות את הבינוי הזה עד אשר הוגשה עתירה לבית משפט בלוד והתחילו בביצוע הריסה
של החנות שנבנתה שלא כדין. זימנו אותה שוב ושוב לראות את הבינוי ועל זה היא מתרעמת תשובתה.
הערר הזה זה רצון של העוררים להכניס את קניון הזהב לתחום שיפוט של ראשון לציון…

הועדה המקומית אני מתערם על אופי ניסוח של הועדה המקומית אני חושב שהוא לא ראוי. הייעוד של הקניון הוא תעשייתי סגול ומאידך הועדה המקומית מסבירה שהזמן שחלף ריפא את ייעוד המקרקעין. אני לא סבור כך הייעוד המקורי כתעשייה הוא הייעוד הראוי למקרקעין האלה עד שלא ינתן שימוש אחר אלא אם כן יהיה שימוש אחר או שינוי ייעוד שזה כרוך בהיטלים והאגרות ותשלומי שימושים חורגים ואני מתקשה להבין למה הועדה המקומית לא מצטרפת לזה שתהיה הנהנית הראשית…

החלטת ביניים – קיבלה את בקשת העוררים:

“הועדה המקומית תמציא אישור הג”א עדכני.
היתר לדוכנים ומקומות הישיבה הנוגע לחלקה או ליחידה התכנונית נשוא הערר הזה, וזאת בתוך 7 ימים עם עותק לצדדים האחרים בתיק.”


פורסם בתאריך 10.03.16

“המגרש נקי וריק ופנוי מחפץ ואדם, שניתן לבנות בו ולתכנן עליו כל תוכנית שהיא, ניתן לתכנן
עליו מבנה עם בריכה שנמצאים בקוי הבנין המותרים, ההקלה היא בקשה חריגה, של
המשיבים כאן… במקרה זה במגרש ריק , ההקלה סותרת את התוכנית התקפה… זה לא נדרש, אני יכול להבין את המשיבים שרוצים להרחיק את הבריכה מביתם ולקדם אותה למרשיי, ומקור הרעש צמוד למרשיי – אבל זה לא נדרש ולא מחויב במציאות. ניתן לקרבה לכל אחת מהפאות, ויש פאות שלא מפריעות לאיש….

יחד עם זאת, אנו לא מקבלים את הטענה שאין משמעות מבחינת הפגיעה בעוררים, להתקרבות הבריכה לגבול מגרש העוררים, גם אם הפגיעה אינה גבוהה. דומה כי דווקא ההכרה בפגיעה מסוימת בעוררים ממתן ההקלה, הביאה את הועדה המקומית לקבוע כי בהסכמתם של העוררים ניתן יהיה להקים גדר גבוהה יותר בין המגרשים. הקמת גדר גבוהה יותר, אולי תפחית את הפגיעה בפרטיות, אך תהווה פגיעה נופית, שכן אל מול מגרש העוררים, אשר מבחינה טופוגרפית הוא נמוך יותר ממגרש מבקשי ההיתר, יעמוד קיר גבוה כמעין חומה…
לפיכך אנו מורים על ביטול החלטת הועדה המקומית בכל הנוגע למתן ההקלה.”


פורסם בתאריך 12.01.16

“זוהי מסכת נוספת בסכסוך שהתגלע בין הצדדים בנוגע למכירת נכס… לאחר שזה נדון בפני בית המשפט המחוזי מרכז ולאחר מכן בפני בית המשפט העליון. התביעה היא לאכיפת הסכם מכר, שנחתם בין התובעים לבין הנתבע 1 בעניין הנכס וכן דרישה לפיצויים מוסכמים ופיצויים בגין גרם הפרת חוזה…

“הנתבעים הכבירו מילים על התנהגותו של דעדוש וייחסו לו התנהגות בחוסר תום לב, כאשר התקשר בהסכם הנוסף עם וכטל. אינני מקבלת טענה זו. בעת שנחתם ההסכם הנוסף, כבר ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר ביטל את הסכם המכר שנחתם בין התובעים לבין וכטל.”


פורסם בתאריך 28.05.15

“בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשל”צ… ולפיה נדחתה בקשת המבקש בעניין שכרו של המומחה, נדחתה הטענה כי השכר גבוה מדי, נדחתה הטענה המבקש שלא לשאת במחצית השכר ונקבע כי באם לא ישלם המבקש את שכר המומחה עד למועד הנדחה שנקבע, ימחק כתב הגנתו.

נראה כי במקום הגשת הבקשה היה על המבקש לפנות למומחה בבירור האם ניתן לשלם את שכרו של המומחה בתשלומים או למצוא מקורות תשלום אחרים. מיותר לציין כי באם תתקבל בסופו של יום הגנתו של המבקש, הרי שיהיה על המשיב לשלם לו הוצאות.
בנסיבות העניין הבקשה נדחית.”


פורסם בתאריך 13.09.18

“התובעת נמנית עם הבעלים של קניון הזהב בראשון לציון ומחזיקה 25% מהזכויות בו. הנתבע הינו הבעלים של 3 חנויות בקניון. התובעת ביקשה מבית המשפט ליתן צו הצהרתי הקובע כי הנתבע הפר את ההסכמות בין הצדדים וצו עשה המורה לנתבע להסיר את השילוט שקיבל בהטבה, על חשבונו…
בית המשפט דחה את התביעה, ופסק כלהלן:…

מהשוואת הטענות שהועלו לאחר חתימת ההסכם לאלה שהועלו לפניו, עולה כי מדובר בטענות חדשות, שחלקן נוגעות למצבים שהתעוררו בתקופה הרלוונטית או לעובדות שהתגלו לנתבע סמוך לכתיבת המכתבים וחלקן נוגעות לאיסוף נתונים השוואתי שנעשה על ידו. מדובר בטענות חדשות ענייניות שהנתבע היה זכאי להעלות לבירור והתייחסות של התובעת וחברת הניהול. התובעת לא הוכיחה, כי עובדות אלה התקיימו ו/או היו ידועות לנתבע לפני חתימת ההסכם וכתב הויתור.”


פורסם בתאריך 25.01.18

“ערר זה הוגש על החלטת ועדת משנה להיתרים של הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון (להלן: “הועדה המקומית”) לאשר בקשה להיתר… להריסת בית מגורים קיים והקמת בית מגורים קוטג’ מעל קומת מרתף כולל ממ”ד + בריכת שחייה + חדר מכונות תת קרקעי לבריכה…

לאחר שביקרנו במקום השתכנענו כי מיקום הבריכה בחצר הדרומית תהווה הפרעה של ממש לעוררים, הן בשל הקרבה בין הבתים והן בשל הפרשי הטופוגרפיה שמביאים לכך שחצר מבקשי ההיתר פונה לחלונות חדרי השינה של העוררים. לפיכך אנו שבים על הכרעתנו, כפי שהובהרה בהחלטה זו.”


פורסם בתאריך 18.04.16

“ענייננו בבקשה לשינויים פנימיים, הפחתת שטחים עיקריים והגדלת שטחי שירות כתוצאה מהקטנת החנויות והגדלת המעברים, ביטול מעבר קיים בקומת הקרקע לצורך הגדלת חנויות והריסת חלקים מהגג הקיים. מדובר בהכשרה בדיעבד של שינויים בחלקו של קניון הזהב בראשון לציון המצויים על חלקה 205 בגוש 6097. …

לפיכך, על המשיבה 2 לתקן את בקשתה באופן שתכלול את כל השימושים הכלולים במבנה, כולל במעברים הציבוריים ואת חישוב השטחים העיקריים ושטחי השירות בהתאם לבקשה המתוקנת… הבקשה המתוקנת תוגש לועדה המקומית ובכפוף לכל האמור בהחלטה זו, לרבות נקיטת הליך של הקלה, תדון הועדה המקומית בבקשה ותחליט בה.

הערר התקבל מן הנימוקים הכלולים בהחלטתנו זו.”


פורסם בתאריך 03.02.16

“בפנינו ארבעה עררים כנגד החלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ובניה קריית אונו (להלן: “הועדה המקומית”) מיום 6.8.14 במסגרתה אישרה בתנאים את בקשת אשדר להיתרים להריסה ובניה מחדש מכוח תמ”א 38 במקרקעין הידועים כגוש…

“אנו סבורים כי אין מקום לדרוש תוספת מקומות חניה במקרה ולפיכך ערר 5624 מתקבל, החלטת הועדה המקומית לדרוש תוספת מקומות חניה מעבר למתוכנן על פי הבקשה תבוטל.”


פורסם בתאריך 02.12.15

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין של המפקח על רישום המקרקעין, במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים להמשיך בעבודות שהחלו ברכוש המשותף של הבניין שבו הצדדים הם בעלי דירות.

המערערים לא הוכיחו אפילו הסכמת רוב דיירי האגף בו הם גרים, ודי בכך כדי לדחות ערעורם. גג הבניין הוא רכוש משותף השייך גם לדיירי האגפים האחרים, ולפי החוק והפסיקה אין המערערים רשאים לבנות על הגג המשותף ולעשות בו שימוש ייחודי קבוע הגורע מזכות השימוש של דיירים אחרים, מבלי שקיבלו את הסכמותיהם של רוב דיירי הבניין, על שלושת אגפיו.


פורסם בתאריך 01.12.13

יש לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה, לאור העובדה כי אינם מתגוררים בישראל ומלבד הנכס מושא התובענה, אין בידיהם להצביע על נכסים נוספים מהם יוכל המבקש להיפרע במידה ויפסקו לטובתו הוצאות.