התנגדות שכנים להיתר בניה

התנגדות שכנים להיתר בנייה – מדריך מקיף

עקב המחירים הגבוהים של הדיור הרבה משפחות וצעירים פונים לאפשרות של הרחבת הדירה הקיימת ובכך חוסכים לעצמם את הצורך לקנות מקום גדול יותר ויקר בהרבה. מפני שלהרחיב דירה לעתים תהיה האפשרות הזולה והכדאית ביותר מבחינה תקציבית, יש להכיר כי על מנת להרחיב דירה קיימת יש להוציא היתר בנייה.

היתר בנייה הוא תהליך ארוך וגם ללא התנגדות שכנים להיתר בנייה זהו הליך בעל עלויות כספיות. בנוסף לכך, לא פעם נדרשת הסכמת השכנים המגישים לעתים תכופות מכתב התנגדות להיתר בנייה.

חשוב כאשר יש התנגדות שכנים לבנייה לפנות אל עורך דין התנגדות שכנים להיתר בנייה המתמקצע בכך. אף לפני, בשלב בו מבינים כי זהו התהליך אליו תרצו להיכנס, כדאי להתקשר עם עורך דין מתאים וזאת על מנת לצמצם את זמן ועלויות ההליך ולמנוע סכסוך שכנים הכל כך נפוץ במצבים אלה.

מתי נדרשת הסכמת שכנים להיתר בנייה?

עורכי דין מקרקעין קולודני ושותפיו מסבירים כי התנגדות שכנים להיתר בנייה משנה כאשר רוצים לבנות בנייה המחויבת בהיתר. למשל, כאשר מבצעים שינויים פנימיים שאינם משנים או פוגעים בתשתית הדירה – אין דרישה להיתר בנייה ולכן אין צורך בהסכמת השכנים.

התנגדות שכנים לבנייה משפיעה על שינוי חיצוני בדירה כמו לסגור מרפסת או להוסיף חדר, כל דבר הגורר שינוי בחזית הבניין וכדומה.

הגשת התנגדות להיתר בנייה – תהליך ולוחות זמנים

הגשת התנגדות לתכנית בנייה תהיה לרוב כאשר יש מגורים בדירת בית משותף, ובמצב זה יש לצרף אל הבקשה להיתר את ההסכמה של השכנים. כשמדובר על בתים פרטיים ולא על בניין, לא פעם תהיה התנגדות שכנים לבנייה מהשכנים הגובלים בחלקה של הבית.

עילות מוצדקות להתנגדות שכנים

• חסימת אור ואוויר – בנייה שתחסום מקורות אור טבעי לנכס הסמוך
• פגיעה בפרטיות – חלונות או מרפסות שיאפשרו הצצה ישירה לביתכם
• סטייה מתב"ע – בנייה שאינה תואמת את התוכנית המאושרת
• הפרעות רעש וריח – במיוחד בפרויקטים מסחריים או תעשייתיים
• עומס על תשתיות – חניה, ביוב, חשמל ותשתיות נוספות
• צפיפות יתר – הגדלת מספר יחידות הדיור מעבר למותר

התנגדות שכנים להיתר בנייה – מה לעשות?

חשוב להבין כי התנגדות שכנים להיתר בנייה אינה אוטומטית מבטלת את הבקשה. אבל כאשר ישנה התנגדות שכנים לבנייה, על הוועדה המקומית לדון בה ולבחון את סיבותיה והאם היא מוצדקת.

כאשר מגישים בקשה להיתר שוקלים את ההיבטים התכנוניים וכחלק מכך את ההשלכות של הבנייה הרלוונטית מהבקשה על הסביבה: מהי מידת הרעש, זיהום האוויר עקב השינוי, האם תהיה פגיעה באור, צפיפות בחניה, או לכלוך ומה ההשפעה של כל אחד מהם על השכנים.

התנגדות שכנים לבקשה להיתר תיבחן על ידי הוועדה בעיקר מתרחישים כאלו. תפקיד הוועדה הוא לייצר איזון בין הבקשות והשיקולים הרלוונטיים ולהחליט בכל מקרה לגופו האם לאשר בקשה או לקבל את סיבות מכתב התנגדות להיתר בנייה שהוגש באותו המקרה.

טענות שאינן מתקבלות כהתנגדות

הרבה פעמים ישנה התנגדות שכנים להיתרי בנייה על בסיס הטענה כי שינוי אצל השכן יוריד את ערך הדירות שלהם. יש להכיר כי טיעון זה לא נכנס לשקלול ההחלטות של הוועדה בנושא. הרבה נפגוש הגשת התנגדות להיתר בנייה תל אביב בפרט, בטענה זו ואינה משפיעה כלל על החלטה אם ינתן ההיתר או לא.

אף טענות השכנים כי במהלך הבנייה איכות חייהם תרד ויסבלו מרעש או לכלוך וכדומה, אינה מוצדקת דיה על מנת להגיע אל סירוב לבקשת היתר. גם במידה והוועדה נוכחת כי סיבת הגשת התנגדות להיתר בנייה תל אביב או שאר הארץ, היא על רקע של סכסוך ונקמנות במבקש ההיתר – תדחה הוועדה את ההתנגדות.

מה אם התנגדות השכנים התקבלה?

במידה והוועדה לתכנון ובנייה החליטה לקבל את התנגדות השכנים, הוועדה המקומית היא לא התחנה האחרונה בנושא זה ויש אפשרות להגיש עליה ערר.

בגלל שהליך זה נוטה להסתרבל ומפני שיש חשיבות לבצע את ההליך באופן נכון על מנת למנוע התנגדות שכנים ובמידה ויש לטפל בה באופן יעיל, חשוב לפנות אל עורך דין עוד לפני הגשת הבקשות. יש לפנות ברוגע אל השכנים ולהראות התחשבות במצבם ולטפל בכל שלב בדרך במלוא תשומת הלב.

לנושאים רלוונטיים של הגשת התנגדויות פנו לקישור – התנגדות לפרויקט תמ"א 38

תהליך הטיפול בהתנגדות – שלב אחר שלב

שלב 1: קבלת הודעה – מקבלים הודעה על בקשה להיתר בשכנות (בדואר או פרסום ברשומות)

שלב 2: בדיקת התוכניות – בודקים את התוכניות המוצעות בוועדה המקומית

שלב 3: הכנת כתב התנגדות – מנסחים התנגדות מפורטת עם עילות משפטיות

שלב 4: הגשה במועד – מגישים את ההתנגדות תוך 15 יום מהפרסום

שלב 5: דיון בוועדה – הצגת הטיעונים בפני הוועדה המקומית

שלב 6: קבלת החלטה – הוועדה מחליטה אם לקבל או לדחות את ההתנגדות

שלב 7: ערר (במידת הצורך) – ניתן להגיש ערר לוועדה המחוזית תוך 30 יום

שאלות נפוצות – התנגדות שכנים להיתר בנייה