זקוקים לעו”ד מטרדים שיטפל במטרד? השכנים בונים בריכה? יש לכם בית קפה רועש מתחת לבית – משרד עו”ד קולודני מתמחה בטיפול במטרדים מכל הסוגים.

עורך דין מטרדים מומלץ
עורך דין מטרדים מומלץ

מהו מטרד?

מטרד הוא כל דבר שמפריע לכם לנהל את שגרת חייכם כפי שאתם רוצים לנהל אותה. ישנם סוגים שונים של מטרדים שיופרטו בהמשך. הוראות החוק השונות אותם נביא במאמר זה מפרטות את ההסדר החוקי שקיים במדינת ישראל להתמודדות עם מטרדים.

יש בסביבתי מטרד ואני לא מצליח לפתור אותו בכוחות עצמי – מה לעשות? האם לפנות ל- עו”ד מטרדים

כשאתם חשים מטרד על ידי גורם שכן וכל הניסיונות לפתור את המטרד, אם בהידברות ואם בקריאה לרשויות, אין צורך לומר נואש ומומלץ להתייעץ עם עו”ד מומחה למטרדים ומפגעים. לעיתים טיפול מדויק ע”י עורך דין בעל מומחיות בתחום עשויה להביא לסילוק המטרד ולחיים שקטים ונעימים יותר.

מהם סוגי מטרדים בהם מטפל עו”ד מטרדים

עו"ד מטרדים של רעש
עו”ד מטרדים של רעש

מטרדי רעש

מטרדי רעש הם אחד הגורמים השכיחים ביותר לתביעות בנושא סכסוכי שכנים. החוק בישראל קובע תקנות ברורות לעוצמות הרעשים המותרות אך במקרים רבים בוחרים שכנים להתעלם מהוראות חוק אלה וגם פנייה לרשויות איננה תמיד מסייעת. ברגעים מהסוג הזה דרוש להתייעץ עם עו”ד מומחה למטרדים. 

מפגעים סביבתיים

החוק למניעת מפגעים ותקנות שונות שהוצאו ע”י המשרד להגנת הסביבה. מפגעים סביבתיים יכולים להתבטא במפגעי זיהום אויר, מים וקרקע, מפגעי אשפה ועוד.

מפגעי ריח עורך דין מטרדים
מפגעי ריח עורך דין מטרדים

מטרדי ריח

מטרדי ריח עשויים לשבש את שגרת החיים בבית ולהביא לכך שגם פעולה יום-יומית כמו פתיחת חלון בבית הופכת לסבל של ממש. הוכחה של נזק שנוצר מריח איננה דבר פשוט אך ייעוץ וניהול הליך באופן מדויק עשוי להביא לפתרון הבעיה.

מה אומר החוק?

דיני המטרדים קבועים בפקודת הנזיקין סימן ה’. עם זאת ישנם מספר הוראות חוק משלימות שכדאי להכיר בטרם נדון בדיני המטרדים עצמם.

ס’ 29 לפקודת הנזיקין – הסגת גבול במקרקעין

חוק מטרדים - עורך דין מטרדים
חוק מטרדים – עורך דין מטרדים

לשון הסעיף:

  1. 29.  הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. 
  1. חדירות פיזית – המקרים של הסגת גבול כלומר, מצבים בהם מישהו נכנס למקרקעין שלך.
  2. פגיעה מתוך המקרקעין – נובע מהחדירה הפיזית. השגת גבול היא בדר”כ מתוך המקרקעין, מישהו נכנס ומבצע את הנזק מבפנים.
  3. אין דרישה לפגיעה בשימוש סביר – אדם מסיג גבול אינו יכול לטעון כי פעולתו לא הפריעה לצד השני.
  4. גם הפרעה חד פעמית.
  5. דרישת נזק ממון –דרישה מאוד קריטית. אם מישהו נכנס למקרקעין ולא קיים נזק ממון אז לא ניתן לקבל פיצויים אך ניתן לקבל צו מניעה. 

חוק למניעת מפגעים- חוק שנחקק ב1961 ועוסק בעיקר במפגעי ברעש ריח וזיהום אוויר. לאורך השנים הוכח החוק כלא אפקטיבי.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים 1992- מגדיר מפגע באופן רחב יותר ומקנה מספר רב יותר של סעדים. החוק מאפשר תובענות ייצוגיות. 

מפגעים סביבתיים עורך דין מטרדים
מפגעים סביבתיים עורך דין מטרדים

ס’ 44 – מטרד ליחיד

לשון הסעיף:

44.(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

  1. לא חדירות פיזית – באופן טיפוסי, אין חדירה למקרקעין שלך. ההזקה למקרקעין נעשית מבחוץ.
  2. פגיעה מחוץ למקרקעין
  3. פגיעה בשימוש סביר / הנאה סבירה – יש להראות שמעבר להפרעה מתקיימת גם פגיעה בשימוש או ההנאה הסבירה במקרקעין. דרישה זו משתנה בהתאם למיקומו של המקרקעין.
  4. הפרעות חוזרות ונשנות – כדי להוכיח שמדובר במטרד יש להוכיח הפרעות חוזרות ונשנות
  5. דרישת נזק – יש צורך בהוכחת נזק בשביל פיצוי אך הוא אינו חייב להיות ממוני.

ס’ 42- מטרד לציבור

לשון הסעיף:

  1. מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.

במטרד לציבור, בשונה ממטרד ליחיד אין דרישה שההפרעה תהיה דווקא למקרקעין. לדוגמא, במקרה בו בית עסק מייצר ריחות קשים באזור שכונת מגורים.

ס’ 46 לפקודת הנזיקין – הגנת מטרד קיים

לשון הסעיף:

  1. בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים.

האם השכן שגורם למטרד יכול לטעון להגנתו שהפעולה שהוא מבצע התקיימה עוד בטרם הגעתי למקרקעין? סעיף 46 לפקודה עונה על שאלה זו בשלילה וקובע שגם שטענת “מטרד קיים” לא תהווה הגנה.

ס’   48- הפרעה לאור השמש

לשון הסעיף:

  1. אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם – לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה. 

ס’ 48א – איסור מניעת תמיכה

לשון הסעיף:

48א. היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו – עוולה.

בא לידי ביטוי במקרים רבים בהם הקרקע מדורגת ושינויים בבנייה של שכן אחד, למשל ע”י הזזת חומה, עלולה להביא לקריסת קרקע בחצר השכנים.

הגנות

ס’ 48ב – שימוש לטובת הציבור

לשון הסעיף:

48ב.  שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון. 

 מאפשר לבעל המטרד לטעון שהוא עושה שימוש טוב לטובת הציבור וכך להמשיך במטרד (עשוי לבוא לידי ביטוי למשל בתביעות רעש כנגד מוסדות חינוך). מבטא הכרה סטטוטורית לכך שבמקרים מסוימים החוק מעדיף הטבה לציבור רחב על פני פגיעה בציבור מצומצם.

ס’ 45- הגנה על מטרד ליחיד

לשון הסעיף:

  1. בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע.

 הסעיף אומר שדיני המטרדים הם ניתנים להתנאה. אפשר לעשות חוזה בו יש הסכמה להפרעה. בהנחה והחוזה נחתם לא ניתן יהיה לתבוע על עוולת מטרד.

זיקת הנאה: ס’ 5 לחוק המקרקעין

זיקת הנאה היא זכות הנאה מנכס מבלי להחזיקו. הדוגמה הטיפוסית היא זכות לעבור בחצר של בית אחר (זה רשום בטאבו, זכות קניינית ליהנות ולעשות שימוש בנכס מבלי להחזיקו). כלומר, אם אני רוצה להיות בטוח שאוכל להפריע לך עם רעשים שבאופן רגיל היו מטרד, אפשרות אחת היא ביצוע חוזה והאפשרות השנייה היא רישום בטאבו. מכירה של זיקת הנאה שמשמעותה היא שאני יכול לעשות סוג של שימוש בנכס שלך מבלי להחזיק בו, והשימוש הוא המטרד. יש לציין שזיקת הנאה יכולה להיווצר גם מכוח שנים.

סובלים ממטרד? פנו אלינו. משרד נועם קולודני ושות’ מטפל במטרדים בגוש דן ואזור המרכז ויסייע לכם לחזור לרמת החיים שביקשתם לעצמכם.

קראו כתבה בYNET בשיתוף עו”ד קולודני המתמחה כעו”ד מטרדים:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5631905,00.html

צפו בסרטונים נוספים מאת משרד נועם קולודני – עורך דין ליקויי בניה:

סכסוכי שכנים

חוזה פיקס

חוזה רכישת דירה מקבלן

התנגדות לתוכנית בניית עיר

רישום דירה בעירייה

עריכת חוזה מקרקעין

פינוי בינוי – תמ”א 38/2

ליקויי בנייה

עו”ד לטיפול במטרדים

החוק למניעת מפגעים

תקנות למניעת מפגעים

[Total: 1    Average: 5/5]