בלי תסקיר – אין תכנית: העדר תסקיר סביבתי מונע אישור תכנית בנייה

בעת"מ (ב"ש) 43830-12-24 החברה להגנת הטבע נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום ואח' בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע ביטל את אישור תוכנית הענק במזרח דימונה, וקבע: הוועדה המחוזית פעלה בחוסר סמכות, תוך פגמים חמורים בהליך ובראשם: העדר תסקיר השפעה על הסביבה

הקדמה: תמרור אזהרה למוסדות התכנון

בפסק דין מיום 16.6.2024, קיבלה השופטת יעל רז-לוי, סגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, שתי עתירות שהוגשו נגד אישור תוכנית 607-0703421 – הידועה בשם "דימונה מזרח". תוכנית זו, שהוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל, ביקשה לתכנן רובע מגורים חדש בעיר דימונה, בהיקף של עד 10,000 יחידות דיור, על שטח של כ־9,000 דונם.

אלא שהתברר כי מאחורי התוכנית הענקית הסתתר הליך תכנוני לקוי, שהתעלם מהחובה לבצע תסקיר השפעה על הסביבה  דרישה בסיסית בתכנון מתחמים בשטחים רגישים. לאור זאת, פסקה השופטת: ההליך בטל, הדיון יוחזר לוועדה המחוזית, ולא ניתן לאשר את התוכנית כל עוד לא הוכן תסקיר סביבתי כחוק.

הרקע: תוכנית עצומה – סביבתית ונופית

התוכנית נולדה מיוזמת רשות מקרקעי ישראל ונתמכה על ידי משרד הבינוי והשיכון, ונועדה להרחיב את העיר דימונה מזרחה בשטח כפול משטחה הבנוי כיום. על פי תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, שטח זה מוגדר כ"אזור בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה", הכולל בתי גידול נדירים, נחלים חשובים (אשלון ודימונה), אזורי חול, ורצף אקולוגי שאמור להישמר.

כבר ביולי 2023 התריע המשרד להגנת הסביבה כי נדרשת עריכת תסקיר השפעה על הסביבה. אלא שוועדת התכנון המחוזית בחרה להתעלם מההמלצה המקצועית – והעדיפה להסתפק ב"נספח נופי סביבתי" שהוגש כטיוטה בלבד, ולדבריה כלל "מידע מספק".

הפגמים בהליך: שבעה כשלים מהותיים

בית המשפט פירט שורה של פגמים חמורים בהליך אישור התוכנית, שהובילו לבטלותו:

1. העדר תסקיר השפעה על הסביבה:
   חרף קיומם של שני התנאים הקבועים בתקנה 2(2)(ב) לתקנות התסקירים – רגישות סביבתית גבוהה והשפעה ניכרת על הסביבה – הוועדה לא דרשה תסקיר.
2. הסתמכות שגויה על פטור לא רלוונטי:
   הוועדה ביססה את החלטתה על תקנה 3, המעניקה פטור מתסקיר בתנאים מסוימים. פרשנות זו הוכרה בדיעבד – גם על ידי המדינה – כשגויה.
3. אי הנמקה ואי קבלת חוות דעת מקצועית:
   ההחלטות התקבלו ללא תשתית עובדתית מספקת, ללא מסמך סביבתי עדכני ומבלי לשקול כראוי את עמדת המשרד להגנת הסביבה.
4. הכנה ואישור מוקדם של תוכנית בטרם הושלמו התנאים:
   נספח הנוף הסביבתי הוכן רק לאחר ההפקדה, ולא עמד בפני הוועדה במועד ההכרעות.
5. כמות חריגה של תנאים – עדות לאי-בשלות:
   התוכנית הופקדה עם 58 תנאים תכנוניים, חלקם מהותיים. הדבר מעיד, לפי בית המשפט, על חוסר בשלות של התוכנית לאישור.
6. התעלמות מעמדת היועץ הסביבתי:
   לכל אורך ההליך, עמדה נציגת המשרד להגנת הסביבה על כך שתסקיר הוא הכרחי. דעתה נדחתה שוב ושוב מבלי שהוצג נימוק משכנע.
7. פגיעה בזכויות תושבים קיימים:
   תוכנית הענק התעלמה מקיומם של תושבי הכפר הבדואי ראס ג’ראבה – המתגוררים בשטח – מבלי לבחון חלופות לשילובם.

הפסיקה: חובת תסקיר – לא המלצה

פסק הדין מדגיש כי לפי הפסיקה והתקנות, במצבים של "אפשרות מסתברת להשפעה ניכרת על הסביבה" – יש חובה לבצע תסקיר. די בכך ששטח התוכנית מוגדר כבעל רגישות גבוהה, וכי מוסדות התכנון עצמם ציינו את פוטנציאל ההשפעה הנרחבת.

הנספח הסביבתי החלופי, שנערך ב־2019 והושלם רק בדיעבד, לא עמד בדרישות. הוא לא עבר את שלבי ההכנה, הבדיקה והדיון שקבועים בתקנות התסקירים, ולא תאם את דרישות החוק.

השופטת הדגישה כי אין להכשיר מהלך שבו התוכנית מקודמת "כשהתשתית העובדתית עוד בחיתוליה", והבהירה: הליך תכנוני שמדלג על שלבי חובה אינו עומד במבחן חוקיות בסיסי.

השלכות ציבוריות: בלי תסקיר – אין תכנית

פסק הדין מהווה תקדים חשוב ומסר ברור לרשויות התכנון בכל הארץ: החובה לערוך תסקיר השפעה על הסביבה – כאשר התנאים לכך מתקיימים – אינה בגדר שיקול דעת. זהו תנאי מוקדם לאישור כל תוכנית.

בנוסף, הוא מחדד את אחריותן של ועדות מחוזיות לשקול בכובד ראש עמדות מקצועיות של גופים סביבתיים, ולבסס החלטות על תשתית מלאה ומנומקת. הפרת החובות האלה – תביא להתערבות שיפוטית וביטול ההליך.

סיכום: ניצחון לסביבה, לחוק ולשקיפות

פרשת "דימונה מזרח" לא תיזכר רק כתוכנית נדל"ן שלא יצאה אל הפועל – אלא כפסיקה משפטית שמשיבה את כבודו של ההליך התכנוני. היא מחייבת את מוסדות התכנון לפעול בשקיפות, בהתבסס על מידע מקצועי מלא, ובכפוף לחוק.

היא גם מעבירה מסר מרענן: במאבק בין אינטרסים נדל"ניים לבין ערכי טבע, שקיפות וזכויות ציבור – יש לבית המשפט תפקיד מרכזי בהבטחת האיזון. ומעל הכול – היא מזכירה את הכלל הפשוט: בלי תסקיר, אין תכנית.

ההליך המשפטי: שתי עתירות שאוחדו : העתירה הראשונה (עת"מ 43830-12-24) הוגשה על ידי החברה להגנת הטבע באמצעות עוה"ד אסף רוזנבלום ואסף בן לוי. היא תקפה את דחיית התנגדותה לתוכנית, תוך שימת דגש על העדר התסקיר הסביבתי. העתירה השנייה (עת"מ 53780-12-24) הוגשה על ידי 77 תושבי הכפר הבלתי-מוכר ראס ג'ראבה, יחד עם עמותת "במקום", וטענה לפגיעות בזכויות חוקתיות, הדרה מהתכנון ואי-עמידה בחובה לבדוק את שילובם.