אי-אכיפת צוו הריסה – פסק דין על המדף: מה עושים כשצו הריסה לא מבוצע במשך עשור?

אחד הרגעים המתסכלים ביותר עבור אזרח המנהל מאבק משפטי הוא לגלות שהניצחון בבית המשפט הוא ריק מתוכן. זה בדיוק מה שקורה במקרים רבים של עבירות תכנון ובנייה. אתם נלחמים, משקיעים כסף וזמן, ומשיגים פסק דין חלוט המורה על הריסת בנייה בלתי חוקית של שכן. אלא שאז, אתם מגלים שהרשות המקומית – שאמורה לאכוף את החוק – פשוט מניחה את פסק הדין על המדף. מציאות עגומה זו חושפת כשל מערכתי עמוק בביצוע ובאכיפה.

כשהביורוקרטיה מנצחת את פסק הדין

במדינת ישראל, קבלת פסק דין סופי היא רק תחילתו של מסע מפרך נוסף. מערכת האכיפה סובלת מסחבת כרונית. הוועדות המקומיות, האמונות על ביצוע צווי הריסה שיפוטיים, נוטות לגרור רגליים. המצב חמור במיוחד כאשר מדובר בצווי הריסה שניתנו במסגרת הליכים פליליים נגד עברייני בנייה. במקרים אלה, אם הרשות אינה פועלת, פסק הדין הופך לאות מתה.

הכשל הבולט ביותר הוא הפיכת הלא-חוקי למעשה עשוי. ככל שחולף הזמן ללא אכיפה, הבנייה הבלתי חוקית משתרשת, והעבריין נהנה מפירות עבירתו, בעוד השכנים שומרי החוק ממשיכים לסבול מהמטרד.

המקרה המקומם: צו הריסה משנת 2012 שמעולם לא בוצע

מקרה שנדון לאחרונה ממחיש את עומק האבסורד. אזרחים שומרי חוק מצאו את עצמם חיים לצד בנייה בלתי חוקית חמורה במשך למעלה מעשור. כבר בשנת 2012 ניתן צו הריסה סופי על ידי בית המשפט, לאחר שנקבע כי חלק מבית השכנים נבנה ללא היתר כדין. ערעורים שהוגשו נדחו, והיה ברור לכל כי יש לבצע את ההריסה.

אלא שבמשך יותר מ-12 שנים, הוועדה המקומית לא נקפה אצבע. עבריין הבנייה המשיך להתגורר בנכס הלא-חוקי ללא הפרעה. התנהלות זו של הרשות המקומית אינה רק רשלנות; היא מהווה הפקרה מוחלטת של האזרחים שומרי החוק והכשרה מעשית של עבריינות בנייה.

האזרח כ"שוטר": למה הנטל נופל עליכם?

במצב מתוקן, המדינה היא זו שאמורה לדאוג לביצוע פסקי הדין שלה. בפועל, הנטל מוטל במלואו על כתפיו של האזרח הפשוט. מי שסובל מהבנייה הבלתי חוקית נאלץ להפוך ל"שוטר" ולקדם את האכיפה בעצמו.

• עלויות כספיות כבדות: קידום צו הריסה דורש ניהול הליכים משפטיים מורכבים נוספים (כגון עתירות מנהליות נגד הרשות), מה שגורר הוצאות ניכרות.
• בזבוז זמן ואנרגיה: האזרח נאלץ להתמודד מול גופים ביורוקרטיים אדישים במשך שנים.
• תסכול וחוסר אונים: התחושה שאין דין ואין דיין פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט ובשלטון החוק.

מסקנה: פסק דין אינו המלצה

פסק דין המורה על הריסת מבנה אינו בגדר המלצה או הצעה לרשות המקומית. זוהי הוראה אופרטיבית מחייבת. התעלמות הרשויות מצווים אלה פוגעת ביסודות הדמוקרטיים ובעיקרון השוויון בפני החוק. מי שמציית לכללים לא צריך להרגיש שהוא "הפראייר" היחיד במערכת. משרדנו נלחם על כך שפסקי דין יבוצעו ככתבם וכלשונם, וששלטון החוק יגבר על הסחבת הביורוקרטית.

עו"ד נעם קולודני

מומחה למקרקעין ותכנון ובנייה

משרד עו"ד קולודני ושות' מתמחה בייצוג לקוחות פרטיים ויזמים בסוגיות מורכבות של רישוי, מטרדים ואכיפת צווים בעבירות תכנון ובנייה. המשרד פועל בנחישות להבטחת ביצועם של פסקי דין ולנטרול מחדלי האכיפה של הרשויות המקומיות.