משרד עו”ד קולודני עוסק במתן פתרון לסכסוכי שכנים בבתים משותפים.

הערכאת הרלוונטיות לסכסוכים ממין זה הינם שתיים: המפקח על בתים משותפים ובית משפט השלום. לכל אחת מן הערכאות יתרונות וחסרונות, כאשר על פי רוב המפקח דן בסכסוכים הקשורים לבתים הרשומים בפנקס הבתים המשותפים וכן בסכסוכים הקשורים לבתים שאינם רשומים בפנקס הבתים המשותפים. בית משותף, לעניין זה, הינו מבנה שיש בו שתי דירות או יותר. חוק המקרקעין תשכ”ה, 1965 הינו החוק המרכזי והרלוונטי.
למפקח סמכות שיפוטית בנוסף לסמכות המנהלית שלו.

סמכות המפקח
המפקח דן אך ורק בסכסוכים הבאים:
1. השתתפות בעלי דירות בהוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ניהולו והבטחת השירותים לפי דין או נוהג.
2. סכסוכים בין בעלי דירות לפי תקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.
3. סכסוכים בין בעלי דירות לפי התקנון המוסכם של הבית המשותף נשוא הסכסוך.
4. סכסוכים בין בעלי דירות בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת, או לגבי הרכוש המשותף (תביעה זו אפשר להגיש גם לבית משפט השלום).
5. סכסוכים בין בעלי דירות בקשר להרחבת דירה.
6. סכסוכים בין בעלי דירות בקשר למתקנים משותפים אחרים לרבות מעלית, כבלים וצלחות לווין (בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הבזק)
7. סכסוכים בנוגע להתאמות הרכוש המשותף לשימושם של אנשים עם מוגבלויות.
8. סכסוכים בנוגע לחיזוק הבית המשותף בפני רעידות אדמה עפ”י תמ”א 38.
המפקח רשאי לדון בסכסוכים אך ורק על סמך תביעה שהוגשה אליו כדין ולאחר תשלום האגרה שנקבעה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז-2007, ואין הוא רשאי לתת ייעוץ משפטי או לשמוע טענות שלא במסגרת דיון המתנהל לפניו כדין.

המפקח על בתים משותפים הינו גוף מקצועי ומיומן אשר הדיון בסכסוכים המובאים בפניו מתנהל במהירות וביעילות. החיסרון המרכזי של המפקח הוא ביכולת האכיפה, שם על פי רוב נדרשים לפנות לבית המשפט.

בית המשפט העליון בהלכה מנחה ע”א ע3700/15 אורי רוט נ’ עגנון, קבע כי בכל הקשור לסכסוכים בעניין תמ”א 38 למפקח על בתים משותפים סמכות ייחודית.